עַדַד עַ-(א)לְעַדַד כֻּלّ יוֹם עַם בִּנְזִיד
מספרים על מספרים, אנחנו גדלים כל יום

שוּ פַאיְדֵת (א)לְכֻּתְרֵה וּ(א)לְחֻרִיֵّה מִש בַּ(אִ)לְאִיד
מה התועלת בכמות כשהחופש לא ביד

מִן יוֹם מַא וְעִית וַאַנַא בִּנְת הַאי (א)לִבְּלַאד
מאז שנולדתי אני בת הארץ

בִּכַּא אַטְפַאל וּבַּסְמֵת וּלַאד
בכי ילדים וצחוק בנים

אִלְאַרְצ’ צַאבְּהַא אַסְוַד חַ’יַّם עַלֵיהַא חְדַאד
הארץ מלאה באבל שחור

בַּטַّלְנַא נְעִדّ אַחְיַאא’ צֻרְנַא נְעִדّ אַמְוַאת
הפסקנו לספור את החיים אנחנו סופרים את המתים

וּאַנַא בַּקוּל בִּיכַּפִّי עַאד בִּדִّי אַמְסֵכּ קַדַרִי
ואני אומרת די כבר אני רוצה לתפוס את גורלי

בִּיכַּפִّי בִּיכַּפִّי עַאד
די, די כבר

פַאהְמֵה וּמִש פַאהְמֵה
מבינה אבל לא מבינה

עַאיְשֵה וּמִש עַאיְשֵה
חיה אבל לא חיה

אִלְבַּחַר מַיֵّת וּאַנַא וַחְדִי טַאיְשֵה
הים מת ואני לבדי אבודה

מִהְתַמֵّה וּמִש מִהְתַמֵّה
אכפת לי אבל גם לא

עַארְפֵה וּמִש עַארְפֵה
יודעת ולא יודעת

טַרִיק טַוִיל וּאַנַא לִסַّאתְנִי מְבַּלְّשֵה
הדרך ארוכה ואני רק מתחילה

בִּיכַּפִّי עַאד בִּיכַּפִّי עַאד בִּיכַּפִّי עַאד
די כבר, די כבר, די כבר

וּאַנַא מַאסְכֵּה קַדַרִי בִּיכַּפִّי בִּיכַּפִّי עַאד
מחזיקה את גורלי בידי די כבר

בִּיכַּפִّי עַאד בִּיכַּפִّי עַאד
די כבר די כבר

מִין עַם בִּיעִדّ, מִין עַם בִּישִדّ?
מי סופר, מי לוחץ?

מִין מִן כַּיַאנִי עַם בִּיחַאוֵّל אִנّוֹ יְחִדّ?
מי מקיומי מנסה להגביל?

מִין עַם יִכְּתַר, וּמִין עַם יִנְקַץ?
מי גדל ומי פוחת?

מִין מִן מַצְלַחְתוֹ אִנّוֹ (א)לְאִנְסַאנִיֵّה תִפְלַס?
מי באינטרס שלו שהאנושות תפשוט רגל 

מִין בִּיעְמַל מַצַארִי, מִין הַאדֵם דַארִי?
מי עושה כסף מי הרס לי את הבית?

מִין בְּהַ(א)לְחַיַאה עַם בִּיחַדֵّד מַסַארִי?
מי בחיים קובע את המסלול שלי?

מִין קַטַע וְצַאלִי?
מי ניתק את הקשרים שלי?

מִין בַּעַַّד חְבַּאבִּי?
מי הרחיק ממני את האהובים שלי?

מִין אִלוֹ (א)לְחַקّ יִנְהַבְּלִי חַלַאלִי וּמַאלִי?
למי יש זכות לבזוז את רכושי וכספי?

מִין אִלְמֻתַחַכֵּّם וּמִין מֻתַחַכַּّם?
מי השולט ומי הנשלט?

אִסְמַע צַ’ות אִלְאַרְצ’ בִּתְקוּל וּבִּתְתַכַּלַّם
הקשיבו לארץ אומרת ומספרת

מִש אַצְלַן אִחְנַא לַ(א)לְאַרְצ’ וּמִן אִלְאַרְצ’ אִחְנַא
אנחנו לא שייכים לארץ, אנחנו ממנה

מִש אַצְלַן אִחְנַא לַ(א)לְאַרְצ’ וּמִש אִלְאַרְצ’ אִחְנַא
אנחנו לא שייכים לארץ והארץ לא שלנו

וּאֵימְתַא חְבַּאבִּי חַ-יְעוּדוּ עַאד?
ומתי אהוביי יחזרו כבר?

בִּיכַּפִّי, אַרְגַ'ע (א)לְבַּסְמֵה לַהַ(א)לִוְלאד
מספיק, שאחזיר את החיוך לילדים האלה

عدد ع العدد كل يوم عم بنزيد
במספרים אנחנו גדלים כל יום

شو فايدة الكترة والحرية مش بالإيد
מה התועלת בכמות כשהחופש לא ביד

من يوم ما وعيت و أنا بنت هاي البلاد
מאז שנולדתי אני בת הארץ

بكا أطفال وبسمة ولاد
בכי ילדים וצחוק בנים

الأرض صابها أسود خيم عليها حداد
הארץ מלאה באבל שחור

بطلنا نعد أحياء صرنا نعد أموات
הפסקנו לספור את החיים אנחנו סופרים את המתים

وانا بقول بكفي عاد بدى أمسك قدرى
ואני אומרת די כבר אני רוצה לתפוס את גורלי

بكفي بكفي عاد
די, די כבר

فاهمة و مش فاهمة
מבינה אבל לא מבינה

عايشة و مش عايشة
חיה אבל לא חיה

البحر ميت و أنا وحدى طايشة
הים מת ואני לבדי אבודה

مهتمة و مش مهتمة
אכפת לי אבל גם לא

عارفة و مش عارفة
יודעת ולא יודעת

طريق طويل و أنا لساتنى مبلشة
הדרך ארוכה ואני רק מתחילה

بكفي عاد بكفي عاد بكفي عاد
די כבר, די כבר, די כבר

و أنا ماسكة قدرى بكفي بكفي عاد
מחזיקה את גורלי בידי

بكفي عاد بكفي عاد
זה מספיק

مين عم بيعد ، مين عم بيشد؟
מי סופר, מי לוחץ?

مين من كيانى عم بيحاول إنه يحد؟
מי מקיומי מנסה להגביל?

مين عم يكتر، ومين عم ينقص؟
מי גדל ומי פוחת?

مين من مصلحته أنه الإنسانية تفلس؟
מי באינטרס שלו שהאנושות תפשוט רגל 

مين بعمل مصاري، مين هادم داري؟
מי עושה כסף מי הרס לי את הבית?

مين بهالحياه عم بحدد مساري؟
מי בחיים קובע את המסלול שלי?

مين قطع وصالي؟
מי ניתק את הקשרים שלי?

مين بَعَد حبابي؟
מי הרחיק ממני את האהובים שלי?

مين إله الحق ينهبلي حلالي ومالي؟
למי יש זכות לבזוז את רכושי וכספי?

مين المُتَحكَم و مين مُتَحَكِم؟
מי השולט ומי הנשלט?

إسمع ضوت الأرض بتقول و بتتكلم
הקשיבו לארץ אומרת ומספרת

مش أصلا إحنا للأرض ومن الأرض إحنا
אנחנו לא שייכים לארץ, אנחנו ממנה

مش أصلا إحنا للأرض ومش الأرض إلنا
אנחנו לא שייכים לארץ והארץ לא שלנו

وإمتى حبابي حيعودوا عاد؟
ומתי אהוביי יחזרו כבר?

بكفي ارجع البسمة لهالولاد
מספיק, שאחזיר את החיוך לילדים האלה