בִּאַיַّאם אִלְבַּרְד וּאַיַّאם אִ(ל)שִّתִי
בימות הקור ובימות הגשמים

וּ(אל)רַצִّיף בְּחַיְרֵה וּ(אל)שַّארֵע עַ'רִיק
כשהמדרכה כאגם והרחוב טובע

תִגִ'י הַאכּ אִלְבִּנְת מִן בַּיְתַהַא (א)לְעַתִיק
הילדה הזו באה מביתה העתיק

וּיִקוּלְהַא אֻנְטֻרִינִי וּתֻנְטֹר עַ-(אל)טַّרִיק
והוא אומר לה: חכי לי. והיא מחכה לו על הדרך

וּיִרוּח וּיִנְסַאהַא וּתִדְבַּל בִּ(אל)שִّתִי
והוא הולך ושוכח אותה, והיא נובלת בגשמים

חַּבַּיְתַכּ בִּ(אל)צַّיְף חַּבַּיְתַכּ בִּ(אל)שִّתִי
אהבתיך בקיץ, אהבתיך בחורף

נַטַרְתַכּ בִּ(אל)צַّיְף נַטַרְתַכּ בִּ(אל)שִّתִי
חכיתי לך בקיץ, חכיתי לך בחורף

וּעְיוּנַּכ אִֵ(ל)צַّיְף וּעְיוּנִי (אל)שִّתִי
ועיניך הקיץ , ועיניי החורף

מַלְקַאנַא יַא חַּבִּיבִּי
פגישתנו, אהובי

חַ'לְף אִ(ל)צַّיְף וּחַ'לְף אִ(ל)שִّתִי
מאחורי הקיץ ומאחורי החורף

מַרְקַת אִלְעַ'רִיבֵּה עַטְיַתְנִי רִסַאלֵה
חלפה זרה והביאה לי איגרת

כַּתַּבְהַא חַבִּיבִּי בִּ(א)לְדַّמְע אִלְחַזִין
כתב אותה אהובי בדמעות עצב

פַתַחְת אִ(ל)רִסַّאלֵה חְרוּפְהַא צַ'איְעִין
פתחתי את האיגרת, אותיותיה אבודות

וּמַרְקַת אַיַّאם וּעַ'רַّבַּתְנַא סְנִין
ועברו הימים – והשנים הפכו אותנו לזרים

וּחְרוּף אִ(ל)רִّסַאלֵה מַחַיְהַא (אל)שִّתִי
ואותיות האיגרת – מחקו אותן הגשמים

חַּבַּיְתַכּ בִּ(אל)צַّיְף…

بأيام الربد وأيام الشتي
בימות הקור ובימות הגשמים

والرصيف بحيرة والشارع غريق
כשהמדרכה כאגם והרחוב טובע

تجي هاك البنت من بيتها العتيق
הילדה הזו באה מביתה העתיק

ويقلها انطريني وتنطر ع الطريق
והוא אומר לה: חכי לי. והיא מחכה לו על הדרך

ويروح وينساها وتدبل بالشتي
והוא הולך ושוכח אותה, והיא נובלת בגשמים

حبيتك بالصيف حبيتك بالشتي
אהבתיך בקיץ, אהבתיך בחורף

نطرتك بالصيف نطرتك بالشتي
חכיתי לך בקיץ, חכיתי לך בחורף

وعيونك الصيف وعيوني الشتي
ועיניך הקיץ , ועיניי החורף

ملقانا يا حبيبي
פגישתנו, אהובי

خلف الصيف وخلف الشتي
מאחורי הקיץ ומאחורי החורף

مرقت الغريبة عطيتني رسالة
חלפה זרה והביאה לי איגרת

كتهبا حبيبي بالدمع الحزين
כתב אותה אהובי בדמעות עצב

فتحت الرسالة حروفها ضايعين
פתחתי את האיגרת, אותיותיה אבודות

ومرقت أيام وغربتنا سنين
ועברו הימים – והשנים הפכו אותנו לזרים

وحروف الرسالة محيها الشتي
ואותיות האיגרת – מחקו אותן הגשמים

حبيتك بالصيف…