חרזאנה – דאנא צלאח / حرزانة – دانا صلاح
كلمات כַּלִמַאת - מילים
תמלול לערבית (תעתיק או כתב ערבי) ותרגום לעברית
בִּנְעַאד הוּ כֻּלّוֹ מֻעְתַאד
הכל חוזר שוב ושוב
בַּוַקֵّף תִמְתַ’אל
אעמוד כמו פסל
בְּוַצִיֵّת (א)לִסְיאַד
ברצון האדונים
מַוְהוּם
לא בטוחה
אִלְהַאם אַוְ אִלְזַאם?
זאת השראה או חובה?
סֻלְטַאן אוֹ חַ’דַאם?
אני סולטן או נתינה?
מִש כַּאִיְנֵה אַפְהַם
אני לא מבינה
בַּתְסַאאַל לַוְ מִסְתַאהֵל אִלְמַגְ’הוּד
שואלת אם זה שווה את המאמץ
מַהִי לַמְעֵת אִלְמַאַלוּף קַדִרְהַא תְזוּל
מה שנהיה מוכר תמיד מאבד את הניצוץ
בִּנְעַאד הֻוֵّ כֻּלّוֹ מֻעְתַאד
הכל חוזר שוב ושוב
בִּ(א)לְְאַוַّל בַּסְמַאת
בהתחלה חיוכים
בִּתְפַאגַ’א אִלְחַ’ד
שמתפלאים את הלחיים
טִלְעַת אִלְבִּסְמַה בְּתִחְ’תַאל
מתברר שהחיוכים מזויפים
סַוַّתְנִי לְמַאמה
עכשיו מחפשת את הגאווה
עִז עַ-דֻפְעַאת
שהפכה לחתיכות
בִּסְתַאַהֵל הַאֵלְתַּסַאוֻּל אִלְמַהְיוּן
האם מגיע לי חוסר ודאות?
יַא רֵיתַכּ מַא נַסִיתְנִי כֻּל אִל-
הלוואי שלא היית גורם לי לשכוח את כל מה
לַא לַא לַא
לא לא לא
פִכּّוּ עַנִّי וּלַא הִיֵّ חַרְזַאנַה
אנחנו ממש לא, זה לא שווה
בַּלַאכּוּ (אל)דֻّנְיַא לִסַّא מַלְיַאנֵה
בלעדיך העולם אפילו יפה יותר
טִלְעַת רוּחִי וַאַנַא בַּחְ’פִּי עַנְכֻּם אַלַמִי
הותשתי מלהחביא את הכאב ממך
מִש עַם בַּפְהַם אִנְתוּ חִמְלִי וְלָא סַנַדִי
לא מבינה אם אתה תומך או נטל
לַא לַא לַא
לא לא לא
לַאזֵם תִעְרַפוּ אִנִّי חַרְזַאנֵה
אתם צריכים לדעת שאני שווה
לַא עַם בַּתְדַמַّר וַלַא חַרְדַאנֵה
אני לא נשברת ולא בוכה
בִַּנְפֹץ’ חַאלִי מִן אִלְקִֻצַّה כַּאַנְّהַא וַלַא שִי
מוציאה את עצמי מהסיפור כאילו כלום
חַאוְלוּ תְגַ’רְّבּוּ כִּיף אִ(לְ)דֻّנְיַא בַּלַא אַתַ’רִי
ותראו איך העולם מרגיש בלעדיי
בִּנְעַאד הוּ כֻּלّוֹ מֻעְתַאד
הכל חוזר שוב ושוב
בְּתִנְקַאס אִלְקֻדְרַה וּ(א)לְקִימֵה עַ(א)לְקַדّ
המידה שאתה שם על מראה וערך
חְלִמְנַא בְּעַצְפוּרֵה בִּ(א)לְיַד
אנחנו חולמים על ציפורים ביד
וּעַדַ’רְנַא חַאלְנַא וּרְצִ’ינַא בִּ(א)לְחַדّ
ומוציאים את עצמנו מהזדמנות לשאוף
בִַּתְסַאאַל וֵין אִלְפַאִידֵה בִּ(א)לְמַגְ’הוּד
שואלת את עצמי מה הטעם לנסות
אִדַ’א מַא תַרַכְּתּוּ אַמַל בִּ(א)לְמַעְ… (קוּל)
אם לא תתן לי תקווה לזרוח – תגיד
לַוְ בַּחְ’תַאר בֵּינִי וּבֵּינְכֹּם שוּ מַא צַאר
אילו הייתי צריכה לבחור בינך לבינכם מה היה קורה
מִש חִ-יְכּוּן חִוַאר
זאת אפילו לא שיחה
לֵיה תִחְתַארוּ מַא בַּקַיֵّם קִימֵת אִלְגִ’ירֵה פוֹק אִלְגַ’אר
למה אתם נראים מבולבלים? אני שופטת את החברה מעל החברות
לַא לַא לַא…
بِنعاد هو كلّه مُعتاد
הכל חוזר שוב ושוב
بَوقّف تمثال
אעמוד כמו פסל
بوصية الأسياد
ברצון האדונים
موهوم
לא בטוחה
إلهام أو إلزام؟
זאת השראה או חובה?
سُلطان أو خَدام؟
אני סולטן או נתינה?
مش كاينة افهم
אני לא מבינה
بتسائل لو مِستاهل المجهود
שואלת אם זה שווה את המאמץ
مهي لمعة المألوف قدرها تزول
מה שנהיה מוכר תמיד מאבד את הניצוץ
بنعاد هو كله مُعتاد
הכל חוזר שוב ושוב
بالأول بسمات
בהתחלה חיוכים
بتفاجئ الخد
שמתפלאים את הלחיים
طِلعَت البسمة بتحتال
מתברר שהחיוכים מזויפים
سوّتني لمامة
עכשיו מחפשת את הגאווה
عز عدُفعات
שהפכה לחתיכות
بستاهل هالتساؤل المهيون
האם מגיע לי חוסר ודאות?
يا ريتك ما نسيتني كل ال
הלוואי שלא היית גורם לי לשכוח את כל מה
لا لا لا
לא לא לא
فكو عنّي ولا هي حرزانة
אנחנו ממש לא, זה לא שווה
بلاكو الدنيا لسّا مليانة
בלעדיך העולם אפילו יפה יותר
طلعت روحي و أنا بخفي عنكم ألمي
הותשתי מלהחביא את הכאב ממך
مش عم بفهم انتوا حملي ولّا سندي
לא מבינה אם אתה תומך או נטל
لا لا لا
לא לא לא
لازم تعرفوا إني حرزانة
אתם צריכים לדעת שאני שווה
لا عم بتدمر ولا حردانة
אני לא נשברת ולא בוכה
بنفض حالي من القصة كأنها ولا اشي
מוציאה את עצמי מהסיפור כאילו כלום
حاولوا تجربوا كيف الدنيا بلا أثري
ותראו איך העולם מרגיש בלעדיי
بنعاد هو كله مُعتاد
הכל חוזר שוב ושוב
بتنقاس القدرة و القيمة عالقد
המידה שאתה שם על מראה וערך
حلمنا بعَصفورة باليد
אנחנו חולמים על ציפורים ביד
و عذرنا حالنا و رضينا بالحد
ומוציאים את עצמנו מהזדמנות לשאוף
بتسائل وين الفايدة بالمجهود
שואלת את עצמי מה הטעם לנסות
إذا ما تركتوا امل بالمع (قول)
אם לא תתן לי תקווה לזרוח – תגיד
لو بختار بيني و بينكم شو ما صار
אילו הייתי צריכה לבחור בינך לבינכם מה היה קורה
مش حيكون حوار
זאת אפילו לא שיחה
ليه تحتاروا ما بقيم قيمة الجيرة فوق الجار
למה אתם נראים מבולבלים? אני שופטת את החברה מעל החברות
لا لا لا…
