קַאלַתְלִי רוּח חַ-אנְסַאכּ
אמרה לי לך, אשכח אותך

וּאַנַא כֻּלִّי גְ'רוּח חַזְנַאן
ואני כולי פצעים עצוב

הַאן צַארְלִי שְהוּר עַשְמַאן
כאן אני כבר חודשים מקווה

אִסְקִינִי בְּחוּר עַטְשַאן
תשקי אותי ימים אני צמא

בִּדִّיש אַמוּת עַ'רְקַאן
אני לא רוצה למות טובע

כֻּלّ שִי בִּדוּר בְּהַא (א)לְבַּאל
כל דבר שעובר בראש

בַּרְדַאן בַּנַאם בְּאַכְּפַאן
קר לי, ישן בתכריכים

כַּאן נִפְסִי אַכּוּן נַדְמַאן
רציתי להצטער

אַסְוַא שְעוּר אִנִّי אַכּוּן
התחושה הכי גרועה שאהיה

בֵּין בַּרְד וּנַאר צִ'חְכַּה וּדְמוּע
בין קור לאש, בין חיוך לדמעות

יְכּוּן שו מַא יְכּוּן אִלְמֻהִםّ אִנְתַ הוֹן
שיהיה מה שיהיה, העיקר שאתה כאן

כַּאנַת תְקוּל כִּלְמַה וּתְכּוּן
היא אמרה מילה, וזה נהיה

בְּאַכְּתַר חֻצֹ'ן אִלְהַא חַנוּן
החיבוק הכי רך שלה

מִן כּוֹן לַכּוֹן
מעולם לעולם

מִן הוֹן לַהוֹן
מכאן לשם

וּאַנַא וֵין אִלְיוֹם?
ואיפה אני היום?

וּאִנְתַ וֵין אִלְיוֹם?
ואיפה אתה היום?

כֻּנְתִי כֻּלّ שִי
היית הכול בשבילי

כֻּנְתִי כֻּלّ שִי
היית הכול

אַעְטֵיתֵכּ כֻּלّ שִי
נתתי לך את כל כולי

כֻּלّ שִי
הכול

הַאי הִי (אל)נִّהַאיַה אִלִّי
זו הסוף שבו

פִיהַא (א)לְחֻזֹן בִּיצַלִّי
העצב מתפלל

לַו כֻּנְתִי (א)לְיוֹם מַחַלִّי
אילו היית במקומי היום

כֻּנְתִי לַעַנְתִי צִ'לִّי
היית מקללת את הצל שלך

בַּסّ אַנַא מִין?
אבל מי אני?

בַּסّ אַנַא עֵ'יר
אבל אני שונה

מַע כֻּלّ שִי לִסַّא שַאיֵף פִיכִּי חֵ'יר
עם כל מה שיש, עדיין רואה בך טוב

וִצְלֵכּ גַ'וַאבִּי בַּסّ קַתַלְתִי (אל)טֵّיר
הגיעה אלייך התשובה שליי, אבל הרגת את הציפור

אִלִّי כַּאיֵן מִתְמַסֵّכּ בְּטַרַף אִלְחֵ'יט
שהחזיקה בקצה החוט

הַגַ'רְת אִלְגַ'נַّה לַאַוְקַף עַ-בַּאבֵּכּ
עזבתי את גן העדן כדי לעמוד בפתחך

בְּעִזّ אַוְגַ'אעִי חַצַ'נְת אִכְּתִאַאבֵּכּ
בשיא כאבי חיבקתי את דיכאונך

בַּסְתַנַّא בִּהַא (אל)רִّחְלַה וּמַא בַּעְרַף אַסְבַּאבֵּכּ
מחכה במסע הזה ולא יודע את הסיבות שלך

וּאִסְמִי אִלִّי אִנְרַמַא בְּאַרְשִיף כִּתַאבַּאתֵכּ
והשם שלי שנזרק לארכיון כתיבתך

תַפַאצִיל אִ(ל)רַّבִּיע בְּתִזְעֵגְ'נִי
פרטי האביב מרגיזים אותי

בַּסّ רַח אַקְטַע אַוְגַ'אע בִּתְסַמֵّמְנִי
אבל אני אחתוך כאבים שמרעילים אותי

מַא צַ'לّ וַלַא שִי לַיִחַסֵّסְנִי
לא נשאר דבר שיגרום לי להרגיש

בְּאִנִّי מִתְמַסֵّכּ פִי אַרְץ' בִּדְّהַא תְחִבְּّנִי
שאני נאחז באדמה שרוצה לאהוב אותי

כֻּנְתִי כֻּלّ שִי
היית הכול בשבילי

כֻּנְתִי כֻּלّ שִי
היית הכול

אַעְטֵיתֵכּ כֻּלّ שִי
נתתי לך את כל כולי

כֻּלّ שִי
הכול

قالتلي روح حانساك
אמרה לי לך, אשכח אותך

وأنا كلي جروح حزنان
ואני כולי פצעים עצוב

هان صارلي شهور عشمان
כאן אני כבר חודשים מקווה

اسقيني بحور عطشان
תשקי אותי ימים אני צמא

بديش أموت غرقان
אני לא רוצה למות טובע

كل شي بدور بها البال
כל דבר שעובר בראש

بردان بنام بأكفان
קר לי, ישן בתכריכים

كان نفسي أكون ندمان
רציתי להצטער

أسوأ شعور إني أكون
התחושה הכי גרועה שאהיה

بين برد ونار ضحكة ودموع
בין קור לאש, בין חיוך לדמעות

يكون شو ما يكون المهم إنتَ هون
שיהיה מה שיהיה, העיקר שאתה כאן

كانت تقول كلمة وتكون
היא אמרה מילה, וזה נהיה

بأكتر حضن إلها حنون
החיבוק הכי רך שלה

من كون لكون
מעולם לעולם

من هون لهون
מכאן לשם

وأنا وين اليوم؟
ואיפה אני היום?

وإنتَ وين اليوم؟
ואיפה אתה היום?

كنتي كل شي
היית הכול בשבילי

كنتي كل شي
היית הכול

أعطيتك كل شي
נתתי לך את כל כולי

كل شي
הכול

هاي هي النهاية اللي
זו הסוף 

فيها الحزن بصلي
שבו העצב מתפלל

لو كنتي اليوم محلي
אילו היית במקומי היום

كنتي لعنتي ضلي
היית מקללת את הצל שלך

بس أنا مين؟
אבל מי אני?

بس أنا غير
אבל אני שונה

مع كل شي لسا شايف فيكي خير
עם כל מה שיש, עדיין רואה בך טוב

وصلك جوابي بس قتلتي الطير
הגיעה אלייך התשובה שליי, אבל הרגת את הציפור

اللي كاين متمسك بطرف الخيط
שהחזיקה בקצה החוט

هجرت الجنة لأوقف عبابك
עזבתי את גן העדן כדי לעמוד בפתחך

بعز أوجاعي حضنت اكتئابك
בשיא כאבי חיבקתי את דיכאונך

بستنى بها الرحلة ومابعرف أسبابك
מחכה במסע הזה ולא יודע את הסיבות שלך

وأسمي اللي انرمى بأرشيف كتاباتك
והשם שלי שנזרק לארכיון כתיבתך

تفاصيل الربيع بتزعجني
פרטי האביב מרגיזים אותי

بس رح أقطع أوجاع بتسممني
אבל אני אחתוך כאבים שמרעילים אותי

ما ضل ولا شي ليحسسني
לא נשאר דבר שיגרום לי להרגיש

بإني متمسك في أرض بدها تحبني
שאני נאחז באדמה שרוצה לאהוב אותי

كنتي كل شي
היית הכול בשבילי

كنتي كل شي
היית הכול

عطيتك كل شي
נתתי לך את כל כולי

كل شي
הכול