זַמִّלוּנִי זַמִّלוּ וּטַפִّי בַּרְדִי יַא בּוּ חוּר
כסו אותי, כסו, והפסיקי את הקור שלי, הו יפת עיניים 

זַמַّלוּנִי וּזַמַّלוּה וּעַלַא צַדְרִי חַמַّלוּה
כיסו אותי, כיסו אותה, ושמו אותה על החזה שלי

יְכַּפִّי יוּחִי עַ-כַּפִّי רוּחִי כַּפַّנוּנִי יַא (א)לִעְיוּן
שתפסיק ההתגלות, נפשי על כף ידי, כיסו אותי בתכריכים, הו עיניים 

חַנַא טִינִי בִִּכַּפّוֹ לִינִי יְעַלֵّם (א)לְקַאסִי (א)לְחֻנוּ
העפר שלי התרכך, בידיה הוא רך, היא מלמדת את הקשוח איך להיות רך

סַנַד אֻנְתַ׳א בְּאַלְף רִגַ׳אל תִבְּנִי בְּטַ׳הְרוֹ סְדוּד
אשה חזקה שווה אלף גברים, מחזיקה אותם כמו סכר מאחור

רְבִּינַא עַ-סוּד (אל)דّוּר תִצְ׳וִי סַמַאנַא נְג׳וּם
גדלנו בבתים אפלים, אבל אור הכוכבים האיר את השמיים שלנו

לַמַא תִטְעַ׳א בְּרַאסִי נַפְסִי וּתִבְּדַא תִנְהַשְנִי (א)לְוֻחוּש
כשאני מהרהר השדים הפנימיים שלי אוכלים אותי

עֵ׳ירֵכּ עַנְהֹן מַא בִּיחוּש
חוץ ממך אף אחד לא מגן מהם

פַ-בְּחַוֵّפְהֹן פִיכִּי
אני מפחיד אותם באמצעותך

מַא עַלַّמוּנַא מַא עַלַّמוּ אִנّוֹ בַּלַאהַא בִּתִרְגַ׳עוּ
לא לימדו אותנו, לא לימדו, שבלעדיה אנחנו נחזור להיות

אַנְקַץ כִּיַאן מוּ בַּסّ צַ׳לֵע אִלִّי אִנְסַנַד עַנְהַא וִקֵע
ישות חסרה, אפילו לא צלע, שמי שנשען עליה נופל 

קוּמִי יַא טוּפַאן אִ(ל)רַّוַא עַלַّמִי (א)לְעַטַאשַא תִרְתַוִי
קומי, שיטפון של רוויה, ולמדי את הצמאים איך לשתות לרוויה

עַמַّרוּ פִיה עַמִַّרוּ גִ׳יל וּאַעְטוּ עֻמֹר לִלְמַא רַוַא
בנו דור ונתנו חיים למי שלא מרווה את צמאונו

מַא בִּיחַ׳אפוּ (אל)דַّםّ וַלַא בִּיהַאבּוּ (א)לְמוֹת
הם לא מפחדים מדם ולא מפחדים מהמוות

בַּס בִּיחַ׳אפוּ (א)לִّי בִּיחִבּّ יִטְלַעְלוּ צוּת
הם מפחדים רק ממי שאוהב להשמיע קול

פַ-בְּחַוֵّפְהֹן פִיכִּי
אני מפחיד אותם באמצעותך

בִּיכְּבַּרוּ פִיכִּי
הם גדלים באמצעותך

בַּעְלֵّמְהֹן פִיכִּי
אני מלמד אותם באמצעותך

زمّلوني زمّلوا و طفّي بردي يا بو حور
כסו אותי, כסו, והפסיקי את הקור שלי, הו יפת עיניים 

زمَّلوني و زمَّلوه و على صدري حمّلوه
כיסו אותי, כיסו אותה, ושמו אותה על החזה שלי

يكفّي يوحي عكفّي روحي كفّنوني يالعيون
שתפסיק ההתגלות, נפשי על כף ידי, כיסו אותי בתכריכים, הו עיניים 

حنى طيني بكفّو ليني يعلم القاسي الحنو
העפר שלי התרכך, בידיה הוא רך, היא מלמדת את הקשוח איך להיות רך

سند أنثى بألف رجال تبني بضهرو سدود
אשה חזקה שווה אלף גברים, מחזיקה אותם כמו סכר מאחור

ربينا عسود الدور تضوي سمانا نجوم
גדלנו בבתים אפלים, אבל אור הכוכבים האיר את השמיים שלנו

لما تطغى براسي نفسي و تبدا تنهشني الوحوش
כשאני מהרהר השדים הפנימיים שלי אוכלים אותי

غيرك عنهن ما بحوش
חוץ ממך אף אחד לא מגן מהם

فبخوفهن فيكي
אני מפחיד אותם באמצעותך

ما علمونا ما علموا أنو بلاها بترجعوا
לא לימדו אותנו, לא לימדו, שבלעדיה אנחנו נחזור להיות

أنقص كيان مو بس ضلع اللي انسند عنها وقع
ישות חסרה, אפילו לא צלע, שמי שנשען עליה נופל 

قومي يا طوفان الروى علمي العطاشى ترتوى
קומי, שיטפון של רוויה, ולמדי את הצמאים איך לשתות לרוויה

عمّروا فيه عمّروا جيل و أعطوا عمر للما روى
בנו דור ונתנו חיים למי שלא מרווה את צמאונו

ما بخافوا الدم ولا بهابوا الموت
הם לא מפחדים מדם ולא מפחדים מהמוות

بس بخافوا اللي بيحب يطلعلو صوت
הם מפחדים רק ממי שאוהב להשמיע קול

فبخوفهن فيكي
אני מפחיד אותם באמצעותך

بيكبروا فيكي
הם גדלים באמצעותך

بعلمهن فيكي
אני מלמד אותם באמצעותך