נַחִית אִלְחִירַה וּ(א)לְח’וּף וּגְ’רַאת לַיַאם
התגברתי על הבלבול והפחד, והימים חלפו

חַלִית כְּתַאבִּי וּקְרִית וּלְקִית חְרוּף
פתחתי את הספר וקראתי ומצאתי אותיות

חְכַּאיַה מַטְרוּזַה בִּ(אל)צّוּף דַפִי לַיְתַאם
סיפור שזור בצמר מחמם יתומים

וּ(אל)סַّאעַה מַאנִי מַכְּפוּף תְחַלّוּ (א)לְבִּיבַּאן
ועכשיו אני לא עיוור, הדלתות פתוחות

לִיַא סְנִין
עברו שנים

מְשַא פִיבַּאלִי לִיַא סְנִין
יודעת כבר שנים

אִנְתִי (א)לְעַ’אלִי אִנְתִי לַחְנִין
שאתה היקר והאהוב שלי

תַבַּעְת סְוַאנִי תַוַא (א)לְוִיל
עקבתי אחר הדרך ועכשיו, אוי

שַקִית עְ’וַאבִּי וּמַאנִי חְזִין
עברתי יערות וסגרתי את לבי

חַ'לִّית אִלְפַאנִי לִקַלְבִּי קְרִִיבּ
שמרתי את בן התמותה קרוב ללבי

וּ(א)לְקֻרְבּ שְוַאנִי חַ’לַّאנִי בְּעִיד
והקרבה עינתה אותי והשאירה אותי רחוק

מְשַא פִיבַּאלִי לִיַא סְנִין
יודעת כבר שנים

אִנְתִי (א)לְעַ’אלִי אִנְתִי לַחְנִין
שאתה היקר והאהוב שלי

לִיַא סְנִין
עברו שנים

קַדִّי (א)לְקַארִי וּגַ’בְּלִי (א)לְעַאלִי צְ’בַּאבִּי וּנוּרִי וּאַהְלִי וּדַארִי
צורתי, יוקרתי, הרי הגבוה, הערפל, האור, הורי וביתי

קוּת נְהַארִי וּסַקְפִי וּגַ’ארִי צַ’הְרִי (א)לְעַאלִי וּוַחְשִי (אל)צַّ’ארִי
לחם יומי, גגי, שכני, גבי, ומפלצתי העזה

לִיַא סְנִין
עברו שנים

גְ’רַא פִי חַאלִי וּמַלְכִּי חְ’פִיף
ירדתי אך כבודתי קלה

אִנְתִי (אל)שַّמְעַה אִנְתִי לַחְ’רִיף
אתה הנר, אתה הסתיו

שְרַבְּת גְ’וַאבִּי וּקַלְת נְשִיח’
שתיתי ברכות ואמרתי שאתייבש

פֻצַת סְחַארִי תְפַכַּّרְת מְלִיח
אמצע המדבר אומר אני זוכר טוב

לִיַא סְנִין
עברו שנים

צֻעְ'רִי וּצַארִי וּלוּן חְבַּארִי שַטְר כְּלַאמִי וּכַּאס נֻוַארִי
נעורי, ותרני, וצבע הדיו, חצי ממילותי וכוס פרחי

צַ’חְכַּת תַ’ארִי וּפַחְ’רִי וּעַארִי שַפְרַת עֵינִי וּחִלְמִי (אל)סַّארִי
הצחוק של הכעס שלי, והגאווה שלי, הבושה וחלומי המתמשך

לִיַא סְנִין
עברו שנים

نحيت الحيرة و الخوف و جرات ليام
התגברתי על הבלבול והפחד, והימים חלפו

حليت كتابي و قريت و لقيت حروف
פתחתי את הספר וקראתי ומצאתי אותיות

حكاية مطروزة بالصوف دفي ليتام
סיפור שזור בצמר מחמם יתומים

والساعة ماني مكفوف تحلو البيبان
ועכשיו אני לא עיוור, הדלתות פתוחות

ليا سنين
עברו שנים

مشا فيبالي ليا سنين
יודעת כבר שנים

انتي الغالي انتي لحنين
שאתה היקר והאהוב שלי

تبعت سواني توا الويل
עקבתי אחר הדרך ועכשיו, אוי

شقيت غوابي و ماني حزين
עברתי יערות וסגרתי את לבי

خليت الفاني لقلبي قريب
שמרתי את בן התמותה קרוב ללבי

و القرب شواني خلاني بعيد
והקרבה עינתה אותי והשאירה אותי רחוק

مشا فيبالي ليا سنين
יודעת כבר שנים

انتي الغالي انتي لحنين
שאתה היקר לי, אהובי

ليا سنين
עברו שנים

قدي القاري و جبلي العالي ضبابي و نوري و اهلي و داري
צורתי, יוקרתי, הרי הגבוה, הערפל, האור, הורי וביתי

قوت نهاري و سقفي و جاري ضهري العالي و وحشي الضاري
לחם יומי, גגי, שכני, גבי, ומפלצתי העזה

ليا سنين
עברו שנים

جرا في حالي و ملكي خفيف
ירדתי אך כבודתי קלה

انتي الشمعة انتي لخريف
אתה הנר, אתה הסתיו

شربت جوابي و قلت نشيخ
שתיתי ברכות ואמרתי שאתייבש

فصت سحاري تفكرت مليح
אמצע המדבר אומר אני זוכר טוב

ليا سنين
עברו שנים

صغري و صاري و لون حباري شطر كلامي و كاس نواري
נעורי, ותרני, וצבע הדיו, חצי ממילותי וכוס פרחי

ضحكت ثاري و فخري و عاري شفرة عيني و حلمي الساري
הצחוק של הכעס שלי, והגאווה שלי, הבושה וחלומי המתמשך

ليا سنين
עברו שנים